<h1>האשכול — דפוס י-ם, הלכ' תפילה</h1>
<h2>דף סד.</h2>
ושכור אסור להתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה. שתוי אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תפלה. ואיזהו שתוי ואיזהו שכור, שתוי כל שיכול לדבר לפני המלך שכור [כל] שאינו יכול לדבר לפני המלך.
ושכור המתפלל כעובד ע"ז, ואם לא שתה אלא רביעית יין וגאני פורתא או מסגי שיעור מילא, הא אמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגה את היין ויכול לצלויי, ואי שתה [יותר מ]כדי רביעית יין כל שכן שדרך טורחתו ושינה משכרתו. ולא מיבעיא שכור דאסור לצלויי אלא אפילו אינש דמרירא דעתיה לא מבעיא ליה לצלויי עד דצילא דעתיה דאמר רב חייא בר אשי אמר רב [ס"ה ע"א] כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל דאמר מר בצר אל יורה. שמואל לא הוה מצלי בביתא דאית ביה שכרא, אבוה דשמואל כי הוה אתי בארחא, עד תלתא יומי לא הוה מצלי. ואשכחינן לרבואתה דקאמרי דה"מ בדורות הראשונים דהוו מכווני טובא כד הוו מצלו, אבל האידנא לא. ומכל מקום משכרות מבעי ליה לאזדהורי דלא ליצלי כשהוא שכור.
